האמת שזו שאלה שעולה המון בלידות שאני מלווה, וזה תמיד מאוד מעניין לשמוע את הטייק של כל אחד ואחת לשאלה הזו... במחשבה ראשונה אפשר לחשוב שהתשובה היא בינארית, כן או לא, אך מאות התגובות המפורטות שנכתבו (ואף יותר בפרטי) כאשר העליתי את השאלה בפוסט "מה דעתכן או מתוך ניסיון אישי,
האם בן הזוג צריך או לא צריך לראות את הלידה?" חשפו ספקטרום רחב של סיפורי לידה אישיים שנתנו מגוון נקודות מבט שונות, ואת הסיפורים האלו שווה ללמוד, אמנם החוויה היא אינדיבידואלית לחלוטין ותלויית נסיבות אך כמו שכתבתי קודם מתוך השיתוף אפשר ללמוד המון, הרבה מעבר לכן או לא.
אז האם בן הזוג צריך או לא צריך לראות את הלידה ? כמובן שהתשובה תלויה אך ורק ברצון בני הזוג, אך חשוב מאוד לעשות תיאום ציפיות, לדעת פחות או יותר מה רוצים, מידת מעורבות, וכן גם גבולות.
הנה כמה מהתגובות לפוסט, מה שמדהים הוא שמספיקות כמה שורות קצרות בשביל לספר סיפור גדול.
אחת התגובות המדהימות בפתיחות שלה, שממחישה עד כמה הנושא מורכב ואישי מאוד, מאגדת סיפור של שתי לידות, עם מסר מאוד חזק ללידה השלישית.
שתי לידות בית. כל אחת עם בן זוג אחר. שניהם היו נוכחים. יכולה להגיד שכן השפיע עליהם. הראשון לא יודה אבל לדעתי השפיע מאוד עד כדי כך שלא הייתה לנו אינטימיות, הכי בסיסית אחרכך אבל גם לא הייתה לו את הפתיחות לדבר או לטפל. השני היה נוכח, היה אישו, הוא לא הודה בהתחלה אבל אני ראיתי ובעיקר הרגשתי ורק בדיעבד שכבר עבר עם זה תהליך הודה. תכלס חושבת ברצינות אם בלידה הבאה אני רוצה אותו איתי או לא...
בעלי היה איתי, בלידה טבעית במים ולקח את זה כחוויה, חודש היה מהופנט וסיפר לכל מי שפגש את סיפור הלידה, ובינינו זה דווקא קירב מאוד ❤️
בעלי ראה את הראש מטייל לו בתעלת הלידה, כמעט יוצא אבל בסוף לא 😂 אחר כך סיפר על זה לכל מי שרק רצה לשמוע 😂😂😂
בעלי רצה לראות הכל, עמד ביחד עם המיילדת מלפנים, אפילו הקטטר עניין אותו.. כל פעולה שהיא עשתה שם הוא רצה לראות ואפילו שאל אם הוא יכול לעשות בעצמו חח
לא היה והיה מדהים שהוא לא היה אחרי שהילד שלנו יצא כיסו אותי הוא נכנס והיה מרגש מאוד גם ככה ❤️
לו היה ברור שהוא יהיה נוכח ויסתכל. בלידה הראשונה הוא קיבל הנחייה ברורה להישאר ליד הפנים. בפועל הוא לא ממש הקשיב ואני הייתי בכאלה כאבים שלא שמתי לב ולא הזיז לי כבר. בלידה השנייה לא היה לי זמן לתת הנחיות, בקושי שעתיים והוא יצא החוצה. הייתי רוצה שלא יחשף לזה אבל הוא בחר שכן ונראה שזה היה חשוב לו כדי להרגיש חלק, אז שיחררתי. לא מתחרטת:-)
הלידה הראשונה הייתה ואקום ובעלי לא ראה כלום, בלידה האחרונה לפני 6 ימים בעלי ראה ה כ ו ל וסופר התלהב ומודה לי על הזכות הזו. לא הוריד לו ממני ולו לרגע, רק גרם לו לאהוב ולהעריץ אותי יותר.
אז איך מתכוננים לרגע הזה? תיאום ציפיות ותקשורת כנה.
ליולדות אני ממליצה על תקשורת פתוחה ובשום פנים ואופן לא לכפות את הרצון שלכן על בן הזוג ולהפך, זיכרו שזו יכולה להיות חוויה מעצימה ומחזקת זוגיות אך יש גם צד שני.
לגברים אני ממליצה להיות כנים ואמיתיים עם עצמם שאלו את עצמכם אם לכם באופן אישי, בלי להתחשב בלחץ החברתי, מתאים להיות נוכחים בלידה עצמה.
אני ממליצה לצפות בסרטים שמראים לידה ולבדוק עם עצמכם אם זה לא "יותר מדי" בשבילכם. קחו קורס הכנה ללידה ואם אתם עדיין לא בטוחים התייעצו עם אנשי מקצוע, בכל מקרה, אם יש ספק קחו טיפ מהזוגי שלי ואל תחצו את קו הנשיונל ג'יאוגרפיק :) הישארו ליד הראש של בת הזוג.
מאחלת לכולכן הריון מאוזן ולידה קלה!
Comments